מחקר מצא לראשונה שרידי רכיבי קנאביס בעצמות אדם מהמאה ה-17

מחקר חדש מצא שרידים של THC ו-CBD בעצמות הירך של בני אדם שחיו במילאנו, איטליה, לפני כ-400 שנה, ונקברו מתחת לכנסיה שסופחה באותם ימים לבית החולים Ca’ Granda Ospedale Maggiore, שהיה אחד מבתי החולים החשובים באירופה באותה תקופה.

על פי ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Archaeological Science, שתיים מתוך תשע העצמות שנבדקו – אחת השייכת לאישה בסביבות גיל 50 ואחרת לנער מתבגר – הראו נוכחות של שני הסוגים הנפוצים ביותר כיום של קנבינואידים: THC ו-CBD.

לטענת הביולוגית והדוקטורנטית גאיה ג’ורדנו מהמעבדה לטוקסיקולוגיה, אונטולוגיה ואנתרופולוגיה משפטית של אוניברסיטת מילאנו (LABANOF), הממצאים מראים שהקנאביס נצרך על ידי כל הגילאים והמינים, כנראה למטרות פנאי ולא רק למטרות רפואיות, וכי ייתכן שהשימוש בו היה באמצעות שילובו בעוגות וחליטות.

המסקנה אליה הגיעו החוקרים לפיה השימוש בקנאביס היה נפוץ למטרות פנאי ולא בהכרח כחלק מטיפול רפואי מסודר, מבוססת על סריקת של רשומות רפואיות, שלא מצאה אזכור לקנאביס בתיעוד המפורט של סוגי צמחי הריפוי, התרופות והשיקויים שניתנו לחולים בבית החולים הזה ובכל בתי החולים במילאנו באותן שנים.

“אנחנו יודעים שכבר נעשה שימוש בקנאביס בעבר, אבל זה המחקר הראשון אי פעם שמצא עקבות שלו בעצמות האדם,” אמרה החוקרת ג’ורדנה על פי דיווח ב-CBC. לדבריה, “בבדיקת הרשומות הרפואיות של בית החולים, לא היה שום אזכור לטיפול רפואי באמצעות קנאביס”.

“הנתונים האנליטיים שנמצאו שופכים אור חדש על הרגלי האוכלוסייה ומדגימים חשיפה לקנאביס בעיר מילאנו בעידן המודרני, ככל הנראה למטרות פנאי בהינתן מקורות כתובים, למרות שלא ניתן לשלול כי מדובר היה אולי בטיפול רפואי עצמי או כזה שנעשה על ידי מטפלים שאינם מבית החולים, או חשיפה מקרית אחרת,” כתבו החוקרים.

“ההיסטוריון היווני הקדום הרודוטוס כתב על פרחים בעלי השפעות פסיכוטרופיות בשנת 440 לפנה”ס, ותיעוד רפואי מימי הביניים באירופה מראה כי קנאביס ניתן באופן נרחב לטיפול בכל דבר, החל ממחלת גאוט, דלקות שתן וכאבי לידה ועד לירידה במשקל, כמו גם בשימוש כתרופה. חומר הרדמה,” נכתב בדיווח של ה-CBC. “אבל בשנת 1484, האפיפיור אינוקנטיוס השמיני העביר צו שסימן את הקנאביס כמעשה טקסי לא-קדוש, ואסר את השימוש בו בקרב המאמינים כך שבמשך מאות השנים שלאחר מכן, לא היו עדויות מוצקות לשימוש בקנאביס, עד הגילוי הנוכחי כעת במחקר החדש”.

ואכן, עדויות לשימוש היסטורי בקנאביס אותרו במחקרים שונים בשנים האחרונות:

• לפי מחקר אחד משנת 2021, הקנאביס בוית לראשונה באזור מזרח אסיה לפני כ-12 אלף שנים, בדומה לצמחים אחרים כמו אורז, סויה, משמש, ואפרסק, שבויתו גם הם לראשונה באזור זה.
• מחקר ישראלי שפורסם בשנת 2020 מצא כי ייתכן שבני ישראל בתקופת התנ”ך שרפו קנאביס במסגרת טקסים דתיים, לאחר שהחוקרים איתרו שרידי קנאביס במקדש בן 2,700 שנים באזור תל ערד שבנגב.
• לפי מחקר שפורסם בשנת 2019, ארכיאולוגים סיניים איתרו כלים להבערת צמחים בבית קברות עתיק במערב סין, ובהם שרידים בני 2,500 שנים של מה שהיא להערכתם העדות העתיקה ביותר לעישון קנאביס.
• מסקנות דומות עלו ממחקר שפורסם בשנת 2016, גם הוא בסין, אך שייחודו היה שהוא הראשון בו נחשפו צמחי הקנאביס העתיקים בצורתם המקורית שנשתמרה לטענת החוקים לאורך אלפי שנים.
• גם במחקר שפורסם בשנת 2014 על ממצאי סריקת MRI על מומיה עתיקה בת כ-2,500 שנה, הגיעו החוקרים למסקנה כי האשה נעזרה ככל הנראה בקנאביס להקלה על מחלת סרטן השד ממנה סבלה.
• מחקר אחר שלא עסק בשימוש בקנאביס אלא במקורו של הצמח, הגיע למסקנה כי המקור הוא מאזור הרי טיבט מלפני 20 מיליון שנים, שם הוא החל לצמוח לראשונה ולהתפשט לכל רחבי העולם.